השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,.
או גם וגם
.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו
זמר או
מנחה )
יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי
אלי ארגון סגור
מתרפק האזוב על האבן כתינוק על אימו היחידה אחותינו הרוח עברה בשדות והגשם בכף ידה.
בוא בשלום החורשה מזכירה...
כוכבים ישבצו את האופק הירח ישלים מחסורו אחותנו תפגוש בטלה האובד בערגה תלטף צמרו
בוא בשלום החורשה מזכירה בטרם חלקה אחרונה תזרע ובטרם יוגף חלון אנא שוב אלינו בשלום.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: חנן יובל
בחופשתו, הלכו אל הגבעות, שם השתהו מעט לנוכח פני הים. והיא חשבה שזהו רמז לבאות, והיא חיבקה אותו בעצב מסויים.
יופייך, אמר, נגלה לי לאיטו, את מנחשת מה עולה בדעתי. יופייך, אמר, נגלה לי לאיטו, וכבר הערב מסתיימת חופשתי, וכבר הערב מסתיימת חופשתי.
שלדג נחרד ונעלם אי שם, במעיל החיילים החביאה את ראשה. על קו האופק הצטיירו ספינות בים, כמו בתמונה שהתיישנה ונתלשה.
יופייך, אמר, נגלה לי לאיטו...
ואחר כך פרעה את תלתליו, וכף ידו היתה חמה ואנושית, בדרך חזרה נשא את נעליו, עד שהגיעו אל הדרך הראשית.
יופייך, אמר, נגלה לי לאיטו...
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: דון מקלין
בראשית היה לא כלום, רק חושך ודממה מדבר האלהים בקע יפי האדמה מעל הערוצים קורצו כוכבי יהלומים בעשב החדש הופיעו יצורים אילמים והאדם היה פרודה ברצף האינסוף שאלוהים בחוכמתו שמר אותה לסוף.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז וכבשנו כסא וגם נזר התעצמנו מאז, לילדינו בלבד רק להם לא היינו לעזר.
ההרים קיבלו צורה וכך העמקים ונהרות פילסו דרכם בחריצת סכין גלי גאות היו את לב הארץ מפלחים קרני השמש השתברו אל בוהק משטחים ושיר חיים פרץ כמו המנון וכמו מחול טיפה של דם נפלה אי שם, הכתימה את החול.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז וכבשנו כסא וגם נזר התעצמנו מאז, לילדינו בלבד רק להם לא היינו לעזר.
ונשרים דאו מעל הגן המבורך טיפת הדם הפכה אדם כעץ חיים צמח בגודל בדידותו צלעו חרגה מעצמותיו עוצבה להיות לו לבת זוג מושלמת בכל תו ועץ הדעת, כך הודגש, אסור למאכל בגן העדן הנחש לרגליהם זחל.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז וכבשנו כסא וגם נזר התעצמנו מאז, לילדינו בלבד רק להם לא היינו לעזר.
עץ הדעת מוות בו, בו חייכם תלויים איכלו איכלו לחש נחש, היו כאלהים איכלו איכלו מפרי העץ טירפו אותו עד תום עד שתבינו מהו טעם כח ושלטון אבד לנו אותו הגן, אשר איבדו שניהם אבות קובעים את המחיר שמשלמים בניהם.
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז וכבשנו כסא וגם נזר התעצמנו מאז, לילדינו בלבד רק להם לא היינו לעזר.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר קלינגר
מחורצים ענפי הזית כפני הוותיקים, געגועים צובטים עדיין כשהדרורים נוסקים. הילדים שקועים בינתיים בסוד המשחקים, טירונים חולמים על בית וזקנים על מרחקים.
בואי רוח ים עם טפיחת כנפי יונה והביאי מאי שם עוד דרישת שלום חמה. בואי נכונה אל הלחי השחומה, בואי רוח ים עם טפיחת כנפי יונה.
שעת ערבית לאט נגמלת מלהט החמה, חלון נפתח, נפתחת דלת ובשכונה תכונה. עוד ההורים זקוקים לילד ועיר לשאונה, ואנחנו זה לאלה והשיר למנגינה.
בואי רוח ים...
ויד סמויה כמו אוספת את כל המכאובים אף משאלה לא מתעייפת לראות זמנים טובים למצוא שמחה בסוף העצב לחיות בין אוהבים אם קרובה את, שעת החסד, היכנסי לכאן ושבי.
בואי רוח ים...
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: סשה ארגוב
השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו יצאנו לדרכנו שקטים ונדהמים. עקבות הסערה היו בכל מקום כמו צללים גדולים, כמו עדים אילמים.
השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו מילים שלא אמרנו הכונו בשתיקה. עקבות הסערה היו בכל מקום ידענו שצפויה עוד דרך ארוכה.
אחר כך עלתה השמש מול עיננו הלאות והאירה באור חדש את הקור והבדידות וכל מי שהיה שם יכול היה לראות כמה אותות קטנים חמים של ידידות.
אחר כך הלכנו יחד מול השמש העולה שהאירה את עולמו של כל איש באור חדש, הבטחנו לעצמנו ללמוד מהתחלה מה פשר טוב או רע, טמא או מקודש.
השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו. הפקרנו את פנינו לרוח הקרה, עקבות הסערה היו בכל מקום כמו חותם בוער, כמו צעקה מרה.
אחר כך זרחה השמש על אחינו הנחים והאירה באור חדש את פצעינו הגלויים, לאט לאט למדנו שוב להבחין בכח המופלא של החיים.
אחר כך זרחה השמש ברוך וברחמים והאירה באור חדש את האימה והתקווה, וכל מי שהיה שם ביקש לו ניחומים בחסד ומסירות, סליחה ואהבה.
השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו...
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: נחום היימן
התיקח, התיקח את ידי יחידי, תדבר בעדי אם ארע והיית עדי דבר בעדי, דבר בעדי.
אם ארע וניתן בי סימן איך אדע להציל משרירות של הזמן איך אציל משרירות של הלב וממה שבלי דעת עולב איך אדע להציל תו והגה וצליל בלי לרכש וגם בלי להפריע וגם בהקיץ, מבלי להאיץ בלי להאיץ אגיע ותגע.
כשאקח, כשאקח את ידך יחידה אדבר בעדך אם ארע והיה לי סודך אני בסודך, אני בסודך.
אם ארע וניתן בי סימן...
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: מוני אמריליו
הן תוכל לקום וללכת דבר מה קורא בך ללכת געגועיך הם לך כנפיים ומתוק האור בעיניים
דרך דרך כאן לרגליך ארץ ארץ באה אליך שמש ורוח בעורקיך כיין ומתוק האור בעיניים
הן תוכל לקום וללכת דבר מה קורא בך ללכת געגועיך הם לך כנפיים ומתוק האור בעיניים
ראה סירות שטות על המים ועפיפונים בשמיים לא תדע שובע המרחק והגובה ומתוק האור בעיניים
הן תוכל לקום וללכת דבר מה קורא בך ללכת געגועיך הם לך כנפיים ומתוק האור בעיניים
לא עייפו ידייך לנגוע לא עייפו פניך לתמוה חלומותיך בהירים שבעתיים ומתוק האור בעיניים
הן תוכל לקום וללכת דבר מה קורא בך ללכת געגועיך הם לך כנפיים ומתוק האור בעיניים
אי בזה ביתך ושדותיך איי בזה כל אהבותיך טעם הזמר שלא שרת עדיין ומתוק האור בעיניים.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: משה וילנסקי
זה שנולד ליד הים, זה שנולד ליד הים, כבר יש בו משהו כחולי, רוגש מאוד וגבה גלי, קנאה לרוח.
ספק צולל, ספק שוחה. כבר יש בו משהו בוכה, יסוד מלוח.
גאות ושפל חליפות, וסערות שמתעייפות בנמל הבית, בנמל הבית.
זה שנולד ליד הים, זה שנולד ליד הים, כבר יש בו משהו שחפי, המאמץ האינסופי, לקרוא במים.
ולפעמים הוא הזיה, של דג קטן או קונכיה בצהריים.
גאות ושפל...
זה שנולד ליד הים, זה שנולד ליד הים, בחדרים שלו שבויים, כמה איים חשאיים נאות שמיים.
תמיד תמיד הוא יחזור, אל קו החוף, רשתות האור, חלקת המים.
גאות ושפל...
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: מרגלית צנעני
חומות חימר סוגרות עלייך אחות קטנה חבל עלייך חומות חימר עונות בצורת אחות קטנה את לא נזהרת.
טליה דחויה חרפת העדר את לא שפויה את לא בסדר לא נכנעת את משוגעת מה את יודעת על חומות חימר.
עיני קוצים בולשות אחרייך חיצים רצים בעקבותייך אחת כמוך היא אש אוייבת מקוננות נשות השבט.
אחות קטנה נפשך הצילי חומות חימר את לא תפילי לא נכנעת את משוגעת מה את יודעת על חומות חימר.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר קלינגר
חלומות של אתמול הם שלהבות נרעדות לא יכול כל החושך לכבות.
על מצע השלכת החלומות מלחשים רק פרחים מיובשים דוהים בין הדפים.
חלומות של אתמול...
אל תסב את פניך אתה מלא דברים כמוסים אל תגיף את התריסים חפש בין המילים.
חלומות של אתמול...
שיר בדרך אליך נרקם בסבלנות אין קץ הן תיקח ותאמץ אותו אל לבבך
חלומות של אתמול הם שלהבות.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: קובי אושרת
כשאפקח את העיניים ואגביה את ראשי אז אפתח חלון או שניים אל הרוח החופשית. אז אפתח חלון או שניים ואביע בקולי מה שיש ומה שאין לי ויכול להיות שלי
חלק בעולם חלק כחלק המסע עוד לא הושלם והדרך מיטלטלת
אנשים צמאים לקשר אנשים זקוקים לגשר על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי
זה מביך אתה יודע הפחדים החששות ובפצע זה נוגע וחושף את החולשות וצריך כוחות ושקט וגם לא מעט דמיון שעת רצון ויד מושטת לעמוד בניסיון
חלק בעולם חלק כחלק המסע עוד לא הושלם והדרך מיטלטלת
אנשים צמאים לקשר אנשים זקוקים לגשר על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי
כשאפקח את העיניים כדי לשאול וכדי לשקול יצמחו גם לי כנפיים וחומה אחת תיפול כשאפתח חלון או שניים גם אתה תראה אותי והאור אשר בינינו יהיה נחלתי
חלק בעולם חלק כחלק המסע עוד לא הושלם והדרך מיטלטלת
אנשים צמאים לקשר אנשים זקוקים לגשר על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: עממי
יד קטנה לי פרשה את הרשת יד קטנה מענה את חושי את חיי את בונה והורסת יד קטנה לבנה של אשה
כל ימי האתמול האפירו כעלים נשרו לרגלי כל חברי לעגם לא הסתירו מי היה מאמין זאת עלי
את יפה ויפיך פוצע כמה צריך גבר לכאוב את יפה ואני כבר יודע שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה עדינה רבת כח כל תנועה כמו חץ בלבי לא רוצה לא יכול כבר לשכוח יד קטנה מחזיקה את אשרי
את יפה ויפיך פוצע כמה צריך גבר לכאוב את יפה ואני כבר יודע שנולדתי אותך לאהוב
יד קטנה לי פרשה את הרשת לי שפעם הייתי צייד את גאה ורואה איך הנשר מסתכל בך כמו גדי שנלכד
את יפה ויפיך פוצע כמה צריך גבר לכאוב את יפה ואני כבר יודע שנולדתי אותך לאהוב
סגור
מילים: איציק מנגר לחן: עממי תרגום: רחל שפירא
לא גיבור ולא בן חיל אתגנב בסתר ליל עם סיפור קרוש על לחי וניגון תשוש מבכי. אימי כרעה אותי ללדת בשדות הארץ החורגת, על פרשת דרכים היא נחה ואני פני מזרחה.
אנגנה בכינור ישן את הזמר, את השיר משם הוא תמיד חוזר, בן בית וממזר. אדום, אדום, אדום ליבו מיין ודם.
דם הלב, דם השלכת, אברי כבדים מלכת. אל תרפו כינור וקשת, גם הנפש מתרוששת. באביב דרכים יגלידו, רק הזמר עד יחיד הוא. אל נא תרפו כינור וקשת אתכם הותירו לי לרשת
נגנה בכינור ישן את הזמר, את השיר משם הוא תמיד חוזר, בן בית וממזר. אדום, אדום, אדום ליבו מיין ודם.
וכהשעה תגיע להאסף אל הרקיע מרופט כמו שהנני אל שמיך תיקחני. ואני אשכב בל פחד על ענן קל כמטפחת משם אני אשקיף בנחת על הארץ המובטחת.
נגנה בכינור ישן את הזמר, את השיר משם הוא תמיד חוזר, בן בית וממזר. אדום, אדום, אדום
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: נחום היימן תרגום: דורי בן זאב
מחר, אני אהיה כה רחוקה אל תחפשו אותי מי שידע למחול - ימחל לי על אהבתי, הזמן ישקיט הכל אני הולכת לדרכי. זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם - מן המדבר. והוא יבין - אני חייתי ביניכם כמו צמח בר.
אני רוצה לפקוח את עיני לצמוח לאיטי. הרביתי לחלום החלומות טרפו אותי, רציתי לנחם - אבל מרדה בי תשוקתי. היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה בזרועותי. אני יודעת שהדליקה אש זרה את לילותי.
היו, היו ערבי געגועים היו ימים טרופים. היה כאב חבוי ורגעים מכושפים. אני אזכור מבט מגע ידיים בכתפי. אני אהיה לצל חולף בשדותיכם לסוד נסתר. היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: נורית הירש
אם תקלע לרשת השבילים בטח תראה אחד החיילים שברצון הייתי מחבקת לו רק היה פתאום ניצב מולי.
אם תסתובב בינות האוהלים שמה נמצא אחד החיילים אם הוא ישן - עצור ואל תפריע לו אעבור בחלומו עכשיו.
כמו אחרים, הוא לובש בגדי חאקי ולרגליו נעליים גבוהות רק שבעיני הוא אינו דומה לאיש - הוא יחיד ומיוחד מאוד.
כמו אחרים, הוא נצרב מן השמש ותלתליו נגזזו על עורפו רק שבעיני הוא אינו דומה לאיש - הוא יחיד ומיוחד מאוד.
איך אתגנב בצל של העלים בלי להפר אחד מן הכללים אם הוא חונה סמוך מאוד לנחל לו אשתקף במים הצלולים.
כמו אחרים, הוא לובש בגדי חאקי ולרגליו נעליים גבוהות רק שבעיני הוא אינו דומה לאיש - הוא יחיד ומיוחד מאוד.
כמו אחרים, הוא נצרב מן השמש ותלתליו נגזזו על עורפו רק שבעיני הוא אינו דומה לאיש - הוא יחיד ומיוחד מאוד.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: רמי בר דוד
למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך. קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך.
אני שהנחתי לרגש יחף לרחף, כבר יודעת כי התפתלה דרכי ומגובה רב ראשי עכשיו נרכן - כבר יודעת כי התפתלה דרכי ובאה עד כאן.
למדני את השיר הפשוט של הלחם...
חיי וחייך אורות וצללים מכילים בעיני שבת, בעיני חולין. לו מחר שלך ייגש אל אתמולי בעיני שבת, בעיני חולין, שלך ושלי.
קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך.
אני שהנחתי לרגש יחף לרחף, כבר יודעת כי התפתלה דרכי ומגובה רב ראשי עכשיו נרכן - כבר יודעת כי התפתלה דרכי ובאה עד כאן.
למדני את השיר הפשוט של הלחם.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר רוזנבלום
מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך.
וברך לו חיוך שכמוהו כאור וברך לו עיניים גדולות ורואות לתפוס בן כל פרח וחי וציפור ולב להרגיש בו את כל המראות.
מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך.
וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף ונפש לזכור בה את כל הלחנים ויד האוספת צדפים עלי חוף ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.
מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך.
וברך כי ידיו הלמודות בפרחים יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.
מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך.
נתתי לו כל שאפשר לי לתת שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד ויד מעודנת, ולב מרטט ומה אברך לך עוד?
מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? העלם הרך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? העלם הרך.
הנער הזה - עכשיו הוא מלאך. לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. אלוהים, אלוהים, אלוהים לו אך ברכת לו - חיים.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: נורית הירש
ולכאורה עסקנו בשלנו רק בשלנו בלי לבקש גדולות ונצורות שלווה מופרת, וכבר אחרת ואין טעם לכסות כי בפתח נכנסות התמורות
מי שצמא לכל מחווה של חסד אזנו תופסת איך הקריאות, חוצות את הרחוב שואל עדיין שואל מאין כן מאין כוחות לשאוב
זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה
מי שחווה את בערת הקיץ ליבו לבית ופני הנוף, ראי לחרדותיו את מי ישביע את מי ירגיע ועל מה יתפלל עד סתיו
זה בזו נביט ונתמה שנית אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: מתי כספי
בחריפות הזאת עוד יום, עוד יום ובצפיפות הזאת עוד יום, עוד יום.
החזאי מוסר את התחזית משקעים, שינוי זרימה ורוחות תזזית ויש כאן מקום לדמיון עוד יום, עוד יום.
בהשתקפות הזאת עוד יום, עוד יום בהחשפות הזאת עוד יום, עוד יום.
המלאכה מרובה והזמן קצר ואנחנו כבר יודעים שהגשר צר. אמצע הדרך ויש גם בזה נסיון עוד יום, עוד יום.
לא להתמעט וגם לא להימלט ותמיד לשאוף ללכת הלאה ללכת זה אומר: לא להסתלק כן, כוונתי לומר: לא להסתלק אמצע הדרך ויש גם בזה נסיון עוד יום, עוד יום.
בחריפות הזאת עוד יום, עוד יום בציפייה לטוב עוד יום, עוד יום.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: מוני אמריליו
היא היתה הקיסרית הלבנה של הצלילים הנבראים מן הקרעים בנשמה היא היתה הקיסרית של האובדים והתוהים הנודדים במרחבים של אלוהים.
היא היתה הקיסרית היחפה ושפחתם של הכאב והבדידות החשופה היא היתה הנערה המקבצת נחמה במיתרים הניחרים שבגרונה
היא שרה כמו מי שנלחם על חייו היא שרה כמו מי שמסגיר את פחדיו היא שרה כמו מי שזקוק למגע אני רוצה לקרוא לה פרח משוגע
היא היתה הקיסרית האומללה ולפעמים היא צעקה כמו ציפור מקוללה היא היתה הקיסרית של המוכים והכמהים הנבלעים במרחבים של אלוהים.
היא היתה אולי רק פרח משוגע אבל פרחים משוגעים הופכים משל או אגדה כי היא חיתה מהר מדי עד שמותה חמד אותה המוות שתמיד ביקש לנסותה
היא שרה כמו מי שנטש את ביתו היא שרה כמו מי שמפיל תחינתו היא שרה כמו מי שזקוק למגע אני רוצה לקרוא לה פרח משוגע.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: מוני אמריליו
פעם ראיתי ציפור בגשם, כולה רועדת בקור, לא היה בה כח לעוף, ולא נמצא לה מסתור.
לו היה הדבר בידי, הייתי עושה מעשה, היתי לוקחת אותה אל ביתי, ונותנת לה מחסה.
פעם ראיתי ציפור בגשם, אני זוכרת היטב, איך נותרה בלי כוח לעוף, מרוב חולשה וכאב.
לו היה...
פעם הייתי ציפור בגשם, כמותה, כמו הציפור, לא היה בי כח לשיר, ולא נמצא לי מסתור.
לו היה הדבר בידך, היית עושה מעשה, היית לוקח אותי אל ביתך, ונותן אף לי מחסה?
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: מרגלית צנעני
כאן בקפה אלהמברה האוויר עומד והראש סחרחר כן בקפה אלהמברה לא רוצים לחשוב מה יהיה מחר
כל הפנים עיניים כל המיתרים מתוחים מאוד כאן אהבה ומוות מתחלקים כל עוד ממשיכים לרקוד
זה עשוי מריח בושם ונקישות של עקבים מצפיפות ומפנטזיות וצבעים עזים, עזים
זה עשוי מציפורניים עייפות ואלכוהול רק אותך אני אוהבת בלעדיך שוב אפול
כאן בקפה אלהמברה הרעב גדול, החדווה פרועה יד ענוגה שולחת את סוסי הפרא שלה קמעה
הוי, מנגינה רותחת הוא מוכרח לבוא הוא הבטיח לי כאן בקפה אלהמברה זה השיר שלנו, והוא שלי
השיר על ארץ סיני, הוא שיר המסע הגדול במדבר, אהיה נא אני הנוסע השר, העובר בדרכי העפר, השיר על ארץ סיני, אבק המדבר מתערב בשערי, נדבק בבגדי ומזהיב את עורי וליבי הולך אחר עיני,
אני גדלתי בארץ קטנה, על כן שירי מלא תדהמה, אני גדלתי בארץ קטנה, על כן שירי מלא תדהמה, כה אדירים המישורים שטופי השמש הקייצית, כאלה לא ראיתי מעודי, כה אדירים הם ההרים העשויים סלעי גרניט, כאלה לא ראיתי מעודי,
השיר על ארץ סיני, הוא שיר על פגישה עם אנשי המדבר, אהיה נא שופר לאנשי המשמר, היושבים לאורכה של גבעת העפר, השיר על ארץ סיני, אבק המדבר מתערב בשערם, נדבק בבגדם ומזהיב את עורם וידיהם בקיאות בכלי נשקם,
אני גדלתי בבית קטון, על כן שירי מלא תימהון, אני גדלתי בבית קטון, על כן שירי מלא תימהון,
כה אדירים הביצורים בקצה הארץ החמה, כאלה לא ראיתי מעודי, המשכנות החפורים במעבה האדמה, כאלה לא ראיתי מעודי,
אני בגרתי בארץ הזאת ועצב בשיר הלום המראות, אני בגרתי בארץ הזאת ועצב בשיר הלום המראות, כי מלחמתה כה ארוכה, כי מלחמתה כה ארוכה, ועל חרבה תחייה ועל חרבה, כי מלחמתה כה ארוכה, כי מלחמתה כה ארוכה, על כן השיר מהול גם בתוגה.
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יאיר רוזנבלום
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד הרוח משנה תכופות את כיוונה ניסינו לעזוב אבל אני יודעת אנחנו נשארים שנה אחר שנה
בחדרים שלך השמש משרטטת קוים ורצועות של אור על הכתלים אני למענך כל בוקר מלקטת פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין האם אתה משיב, האם אתה עונה לי אולי באזנך הולמים גם שעוניי אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי הן בפניך משתקפים פתאום פני
אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד ובחסדו שורות אליך נכתבות קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות
סגור
מילים: רחל שפירא לחן: יובל דור
זה הצורך לאהוב שמחזיק אותי בין היין האפל לטעם ארוחת הבוקר לא יכולתי לעזוב שמא תתרחקי שמא תרחקי מבלי משים
תלווי אותי עכשיו, תלווי אותי כשאצא מתוך הסף עוד כמה צעדים תקבלי אותי עכשיו, תקבלי אותי תקבלי אותי עכשיו כמו שקיבלת אותי מאז
אם אני יחף עכשיו, אם אני עייף אם ניסיתי את לבך לקנות במה שלא שייך לי אחרי ככלות הכל, רק לא לאבדך את הלא הבנת כל זאת מזמן
תלווי אותי עכשיו, תלווי אותי כשאצא מתוך הסף עוד כמה צעדים תקבלי אותי עכשיו, תקבלי אותי תקבלי אותי עכשיו כמו שקיבלת אותי מאז
אם אני בין השורות רץ ומתפלא איך נסחפתי לפעמים עם הדברים שמסביבנו יש לבית זה קירות ועולם מלא בו הכרתי את עצמי איתך
תלווי אותי עכשיו, תלווי אותי כשאצא מתוך הסף עוד כמה צעדים תקבלי אותי עכשיו, תקבלי אותי תקבלי אותי עכשיו כמו שקיבלת אותי מאז
